מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' לייבה ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה, כי רכב התובעת עמד שלישי בטור רכבים והמתין להתחלפות האור ברמזור לירוק בנתיב הפונה שמאלה. לאחר שהתחלף האור לירוק, הוא החל בנסיעה. לפתע הגיח משמאל הדרך, רכב בו נהג הנתבע, אשר נכנס לצומת בניגוד להוראת האור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו. רכב התובעת נפגע בצדו השמאלי ונהדף אל עבר אי התנועה בסמוך ונגרמו לו נזקים כבדים.

בכתב ההגנה, טענו הנתבעים כי הנהג ברכב התובעת הוא שחצה את הצומת באור אדום. רכבו פגע ברכב הנתבעים והדף אותו אל עבר רמזור בצומת.

עדויותיהם של הנהגים המעורבים בתמצית

נהג התובעת אמר, כי רכבו עמד שלישי בטור מכוניות לפני צומת טי. לאחר שהאור התחלף לירוק, הרכבים שלפניו החלו בנסיעה והוא אחריהם. לפתע, ארעה ההתנגשות. הוא לא ראה את רכב הנתבעים לפני התאונה. בעקבות ההתנגשות, הוא נהדף כחמישה מטרים לערך אל עבר אי התנועה, כאשר רכבו הסתובב יותר מ-180 מעלות. בדיון הוא הציג סרטון של הצומת נושא התביעה, שצולם על ידו באמצעות המכשיר הנייד שלו. מהסרטון עולה כי מופע האור הירוק ברמזור בכיוון נסיעתו, הינו ארוך יחסית ומאפשר נסיעה של מספר רכבים בזה אחר זה. לדבריו הרמזור במקום היה תקין. בכיוון נסיעתו, יש שני רמזורים המיועדים לנוסעים שמאלה כאשר בשניהם דלק אותו אור. לאחר התאונה, הנתבע יצא מהרכב, התנצל על האירוע ואמר לו שזה לא היה בכוונה.

הנתבע שנהג ברכב הנתבעים, אמר כי הוא נסע ישר. האור ברמזור היה ירוק. אל הצומת הוא נכנס בנסיעה רציפה. מהירות נסיעתו הייתה פחותה מ- 50 קמ"ש. לפתע, נכנס רכב התובעת לתוך הצומת מצד ימין. נהג התובעת, לא הסתכל לכיוון נסיעתו של הנתבע. לדבריו הוא הבין שאין באפשרותו להספיק לעצור ולמנוע את התאונה ורכבו פגע ברכב התובעת. לטענתו, בסמוך לאחר התאונה, הגיע למקום התאונה שוטר ושניהם הבחינו שהרמזור בצומת בלתי תקין. הרמזור כבה ופעל לסירוגין. הוא אמר שייתכן כי הוא התנצל בפני נהג התובעת, אך זאת לא מתוך לקיחת אשמה. הוא גם אמר שקודם לכניסה לצומת, הוא הגיע מרחוב ממנו הוא פנה שמאלה אל הרחוב שבו ארעה התאונה. הוא העריך את המרחק מאותה פניה ועד למקום התאונה, כמרחק שבין שני רחובות ברחוב אבן גבירול בתל אביב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר המצוי בתיק בית המשפט, שמעתי את העדויות ואת טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפני, החלטתי לקבל את התביעה, לאחר שהעדפתי את גרסת נהג התובעת להתרחשות התאונה.

עדותו של הנהג ברכב התובעת הותירה עלי רושם חיובי. שוכנעתי מעדותו, כי אכן הוא נכנס אל הצומת לאחר שקודם עמד עם רכבו בטור מכוניות כשלפניו שני כלי רכב נוספים. הוא החל בנסיעה רק לאחר ששני כלי הרכב שלפניו החלו בנסיעה.

יש לציין שעל גרסה זו הוא חזר גם בהודעות שמסר לתובעת ובמשטרה.

יתרה מכך, בכיוון נסיעתו של נהג התובעת יש צומת טי. בעדותו הוא הסביר כי במקום יש שני רמזורים המיועדים לפונים שמאלה ואשר בשניהם דולק אור זהה. במילים אחרות לא הייתה סיבה נראית לעיין בגינה נהג התובעת עלול היה להתבלבל ולהיכנס לצומת באור אדום. במיוחד הדברים אמורים כאשר עובר לכניסה לצומת הוא עמד עם רכבו.

כאמור נהג התובעת, אף הציג תמונה של הצומת ממנה ניתן ללמוד כי מדובר ברמזור בו מופע האור הירוק נמשך פרק זמן המאפשר נסיעה של מספר כלי רכב בזה אחר זה, כך שהתרשמתי כי היה באפשרותו להספיק ולחצות את הצומת בעוד האור ברמזור ירוק.

גם אם אניח כי עד שרכבו נכנס לצומת, התחלף בינתיים האור הירוק ברמזור לאדום וכי הוא ניסה לבצע מחטף של הרמזור, היה מצופה שהנתבע יבחין בהתחלפות האור ברמזור מאדום לירוק בכיוון נסיעתו, ולא היא. כשנשאל הנתבע האם כאשר הוא התקרב אל הצומת בו ארעה ההתנגשות, הוא הבחין שהאור האדום התחלף לירוק, הוא השיב בשלילה.

יש לציין כי בהתאם לגרסה זו של הנתבע, הרי המסקנה המתבקשת היא שגם שני הרכבים שהיו לפני רכב התובעת, כנטען על ידי נהג התובעת, נכנסו לצומת באור אדום.

זאת ועוד, מהתמונות שהוצגו בדיון ואשר צולמו על ידי הנתבע, רואים בבירור כי רכב התובעת נהדף למרחק רב של מספר מטרים אל עבר אי התנועה והסתובב. בהתחשב בכיוון הנסיעה של רכב התובעת שהיה במהלך פניה שמאלה, וזאת בניגוד לכיוון התנועה של רכב הנתבעים, הרי המסקנה המתבקשת היא שרכב הנתבעים נע במהירות עצומה ולא במהירות כנטען על ידו.

אף שיש ממש בטענת בא כוח הנתבעים כי היה צפוי שגם הרכב שהוסע לפני רכב התובעת ייפגע לאור הקרבה שבין שני כלי הרכב, החלטתי, לאחר ששקלתי אותה בכובד ראש, לדחותה ולא לשנות ממסקנתי. אני סבור כי העובדה שרכב התובעת היה קרוב לרכב שלפניו בעת שעמד, אין בה כדי לשלול את האפשרות לפיה לאחר שרכב זה החל בנסיעה, הוא הספיק להתרחק מעט ולעבור לנתיב המיועד, כך שבסופו של דבר הוא לא היה מעורב בתאונה. הדבר מתיישב עם טענת נהג התובעת כי התאונה התרחשה כשהוא עצמו כבר היה במהלך הפנייה שמאלה ומכאן שהרכב שלפניו סיים כבר את הפנייה.

הנתבע טען כי הרמזורים היו מקולקלים ובכך הוא ניסה להסביר כיצד ייתכן ששני הנהגים יראו אור ירוק ברמזור. הוא אמר כי הוא הפנה את תשומת לבו של השוטר שהגיע למקום וכי זה אמר לו כי הוא יציין זאת בדו"ח הפעולה. לו הובאה כל ראיה בתמיכה לכך. לא הוצג דו"ח הפעולה והשוטר לא זומן. גם נהג התובעת דחה את הטענה כי הרמזור היה מקולקל. לאור זאת איני מקבל טענה זו.

יש לציין שהנתבע גם הודה כי ייתכן ובסמוך לאחר התאונה הוא התנצל בפני נהג התובעת, אם כי לדבריו לא היה בכך משום לקיחת אחריות לאירוע.

סוף דבר, החלטתי להעדיף את גרסת נהג התובעת ולפיכך התביעה מתקבלת. הצדדים הסכימו כי סכום הנזק יעמוד על סך של 76,425 ₪ נכון ליום 23/03/11. אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכום האמור בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מהמועד המוסכם.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת את אגרת בית משפט, שכר העד הפסוק ושכ"ט עו"ד בסך של 11,000 ₪.